#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 1 מדוע צריכים השלוחים לצאת בתשרי הרי כבר יצאו באלול בשביל ר&quot;ה?	שמא עברו את אלול ואף שאין זה שכיח שמימות עזרא לא מצאנו אלול מעובר אפ' הכי אם יצטרכו לכך יעברו, ואף שיתקלקל ר&quot;ה עדיף כן מאשר שיתקלקלו כל המעודות. [לקמן כ. דעת עולא שעברו את אלול.]	ראש השנה יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 2 האם השלוחים יוצאים על אדר השני ומדוע?	לתנא דמתניתין אין יוצאים ורבי אומר שיוצאים. רצו לתלות מחלוקתם האם מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון או לא, ואינו מוכח, אלא נחלקו האם חודש העיבור (אדר הראשון) לעולם מלא או פעמים מלא פעמים חסר.	ראש השנה יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 3 אדר ראשון ושני האם עושים אותם מלאים או חסרים?	"ת&quot;ק בברייתא אמר: חודש העיבור (הראשון) ל' יום (וכן דעת תנא דמתניתין), <p dir=""rtl"">רשב&quot;ג בברייתא אומר {כביאור רב פפא}: רצו ל' יום רצו כ&quot;ט יום. </p><p dir=""rtl"">ריב&quot;ל משום קהלא קדשיא דירושלים: שניהם לעולם חסרים. [קשה על זה אם אחרון ודאי חסר מדוע מחללים שבת להעיד על ניסן הרי ידוע מתי ר&quot;ח {אין לומר שמחללים כדי לקדש ע&quot;פ הראיה, דומיא לזמן המקדש שיוצאים אף על כולם לא משום שמצוה לקדש ע&quot;פ הראיה}]</p><p dir=""rtl"">רבי סימאי משום חגי זכריה ומלאכי: שניהם בן מלאים בן חסרים, או אחד מלא ואחד חסר (ולא להיפך &lt;רש&quot;י&gt;) וכך נהגו בגולה. </p><p dir=""rtl"">משום רבינו אמרו: לעולם אחד מלא ואחד חסר, אלא אם כן שלחו מפורש שעשו את הראשון חסר. </p>"	ראש השנה יט:		
